בין BOM לנתיב דיגיטאלי (Digital Thread)
מאת שאול שולנסקי *
מהו BOM ?
BOM, ראשי התיבות של Bill Of Materials, מכונה גם רשימת החלקים או הרכיבים המשמשים לייצוג מוצר.
יחידת המידע הבסיסית בשפת ניהול מידע של מוצר היא פריט. פריט הנו קוביית הלגו הבסיסית ממנה מרכיבים את הייצוגים השונים של המוצר.
ניתן לייצג את המוצר בתצורות שונות ובסטטוסים שונים, לכל ייצוג BOM משלו. ייצוג זה מוסכם על המערכות המנהלות את הפעילות סביב המוצר (כמו PLM, ERP ו-(MES, והוא הבסיס לתקשורת בין מערכות אלה.
הדיון היום יתמקד בצרכי הארגון ולא במערכות המידע המנהלות.
מוצר עם תכולת BOM זהה יכול לשמש בעלי תפקידים שונים בארגון, כל אחד לפי אופי פעילותו. ניתן לרשום כך את עלות המוצר, את סדרת הפעולות הדרושות לייצורו או הרכבתו, לתכנן מועדי אספקה, להעביר תכן בין מחלקות ומתכננים שונים ועוד מגוון עצום של פעילויות והכל סביב אותו המוצר, המיוצג בתצורת BOM. חשוב לציין כי כל אחד רואה בו מידע שונה, ולפעמים גם מבנה BOM שונה, על אף שמדובר במוצר זהה.
מי משתמש ב BOM ?
חיי המוצר עוברים כמה שלבים, תחילה פיתוח, לאחר מכן ייצור, אחר כך שירות. בהמשך מתווספים שלבים נוספים המותאמים לאופי הארגון. פיתוח, הנדסה, ייצור ורכש הנם השלבים הקריטיים בשימוש ב-BOM ברוב הארגונים.
עבור פיתוח והנדסה, ה-BOM מופק ממערכת ה-PLM, ועבור הייצור והרכש מה-ERP.
ההצגה בצמדים אינה מקרית, היא נובעת מאופי הפעילות והמערכות הנפוצות לניהול מידע זה.
קיימים מספר שחקנים נוספים העשויים לנהל BOM מותאם אישית: השיווק, המכירות, ההנהלה, השירות, התחזוקה, תמיכת הלקוחות, התפעול ומערכות המידע.
BOM אחוד בודד או מספר BOM’s מסונכרנים?
עם השנים התפתחו מספר גישות:
- BOM אחד משותף לכל בעלי התפקידים
- מס’ BOM’s מסונכרנים
גישת BOM בודד
גישה זו מחייבת לנהל ב-BOM אחד את כל המידע הנוגע לבעלי העניין. יתרונו הגדול הוא בפשטות ניהול ותחזוקה, אמינות ואחידות. כל שינוי משתקף מיידית לכולם.
גישת BOM’s מרובים
גישה זו התפתחה לאחר שכל מחלקה השתמשה בכלי משלה לניהול פעילותה, כך שהייתה מציאות של מספר מערכות. כל מערכת ייצגה את המוצר ב-BOM אישי, אך כל אחת בצורה ייחודית.
שיטה זו חייבה שלב נוסף, שלא קיים ב-BOM הבודד: קונסולידציה ותיאום.
במיוחד בשלבים בהם התכולה משתנה תכופות, למשל בפיתוח, יש צורך לעדכן את שאר הייצוגים של ה-BOM המשתנה. תהליך לא פשוט בו כמות השגיאות ואי הדיוקים נפוצים במיוחד.
המצב הרווח כיום בשוק הוא קונסולידציה ידנית או חצי-אוטומטית. אין בשימוש בכלים המעדכנים אוטומטית את כל תצוגות BOM של המוצר ונדרשת עבודה ידנית. הדבר מכניס טעויות, אי דיוקים ועיכובים.
הסיבה העיקרית לניהול מספר BOM’s במערכות שונות (למשל, PLM ו-ERP) הנה ברוב המקרים עלות תיאום יקרה.
מתודולוגיית הנתיב הדיגיטאלי (Digital Thread)
הנתיב הדיגיטאלי הנו מתודולוגית עבודה המתפתחת בשנים האחרונות העושה שימוש בהתקדמות העצומה בזמינות המחשוב המחובר, שיפור ביכולות החומרה והיצע עצום של תוכנות מתוחכמות.
עקרון מתודולוגיה זו הוא בניית ייצוג דיגיטאלי של המוצר (Digital Twin), והעברתו לסביבה וירטואלית המייצגת את מגוון התהליכים אותם עובר המוצר בפועל בעולם הפיזי.
ההגדרה של ייצוג דיגיטאלי כולל גיאומטרית ומידע רב נוסף, כך שבכל שלב בחייו המידע נשאב מאותו המקור.
במה שונה הגישה הדיגיטאלית מקודמתה?
אם בעבר הייצוג היה מבוסס על BOM, בגישה הדיגיטלית, המודל מכיל מידע רב יותר וכך הניהול הוא אחיד לאורך כל חיי המוצר.
המערכות המודרניות בשוק מתקדמות לכיוון זה, אך עדיין קיים פער, ומציעות יותר ויותר יכולות קונסולידציה מתקדמות עם אוטומציה.
מי מנהל את התיאום ?
כאשר מספר מערכות משתמשות באותו בסיס מידע (BOM), קיימות שתי גישות נפוצות:
- כל אחת מנהלת את ה-BOM שלה יחד עם תהליך של קונסולידציה וסנכרון
- מערכת אחת (Master) מנהלת את ה-BOM, ומעבירה למערכות האחרות (Clients) את ה-BOM כאשר הוא סגור לשינויים (Read Only)
מערכות PLM הכי מתאימות לניהול ה-BOMs
לאחר יותר מעשור של ניסיון בתעשייה, מערכות ה-PLM הוכחו כבעלות יכולות ניהול המוצר המתאימות ביותר ליישום הנתיב הדיגיטאלי עם מעורבות בתחומים הדורשים את המורכבות הגדולה ביותר תוך התאמה למרבית האתגרים.
יצרני מערכות PLM משקיעים כיום בניהול הגדרת המוצר (בעיקר ה-BOM), תוך מתן ממשק מתעדכן למערכות הנוספות המחוברות, כמו ERP ו- MES והיום גם IoT.
מערכות ה-PLM מוכיחות היום שהן המתאימות והבשלות ביותר לניהול הגדרת המוצר. בזכות החיבוריות, יכולות המערכות השונות לתפקד כמו מערכת הרמונית אחת כשה-PLM משמשת כעמוד השדרה הארגוני.
* הכותב הנו ראש תחום PLM במטריקס – המשווקת את Windchill, מערכת ה-PLM המובילה בעולם
