ניהול מידע הנדסי PDM
מאת שאול שולנסקי *
בתחילת דרכי כמתכנן תיב”ם מכאני נדרשתי להקליד רצף מייגע הכולל פקודות לביצוע פעולות פשוטות כגון הדפסת שרטוט. כיום מספיקה לחיצה בודדת על כפתור כדי לבצען.
עובדים שלא היו בקיאים ומיומנים בהפעלת מחשב התקשו מאוד בביצוע פעולות מסוג זה והדבר הוריד מאוד את תפוקת העבודה. אוסף יישומי שירות שפותחו בהמשך הקלו על המשתמשים בביצוע משימות טכניות ופינו אותם לעבודת התכן החשובה.
עד מהרה, יצרני תוכנות התיב”ם החלו להציע חבילות תוכנה עם מגוון יישומים רחב לייעול העבודה. חבילות תוכנה אלה קיבלו את השם PDM – Product Data Management. עושר הפעולות המוצעות גדל והתרחב בהתמדה, עד שההיקף חייב הגדרת מתודולוגית עבודה סדורה.
בהמשך הדרך, החלו מערכות אלה ליישם את מתודולוגיות ה- PLM, כך שניהול תוצרי התיב”ם הארגוניים הפך להיות המרכיב המרכזי בתהליך, המיושם ברוב המכריע של הארגונים.
מהם מרכיבי ה-PDM ?
- אחסון מרכזי בטוח – המידע המיוצר בתחנות העבודה השונות מאוחסן במקום אחד מרכזי (Single Source of truth), מה שמקל על אבטחת המידע ושרידותו.
- חיפוש ואיתור – כאשר המידע מנוהל במקום מרכזי קל יותר להפעיל שיטות חיפוש מתקדמות, אין צורך לשאול את השאלות: היכן הפריט נמצא ?, מהו מספר השרטוט ?, היכן הגרסה האחרונה ?
- הרשאות ונעילות – ניתן להגדיר למי מותר לעשות מה ומתי, למי מותר לראות או לשנות פריטים ובאילו סטטוסים.
- מידע אודות הקבצים (Metadata) – כמו בעלים, סטטוס, שינוי, פרויקט, וכו’: נוספה היכולת להגדיר מידע נוסף המאפשר ניהול ויישום תחומים נוספים מעבר לתכן.
- יכולות שיתוף – כאשר מספר אנשים עובדים במשותף על אותו התכן, נדרשת יכולת לשתף ולסנכרן את העבודה ביניהם ולספק התראות. דוגמא להתראה: מתכנן אחד שינה חלק שעותקים שלו נמצאים אצל אנשים אחרים, או למנוע משני מתכננים העושים שינויים באותו החלק ממש לדרוס אחד לשני את העבודה.
- אוטומציה וחוקיות – היכולת של התוכנה המנהלת לקרוא ולכתוב בתוצרי התיב”ם, להפעיל תהליכים יחד עם אכיפת הנהלים והתהליכים של הארגון.
נעילת המידע
המרכיב המרכזי של כל מערכות ה-PDM הוא היכולת לנעול או להקפיא פריט מידע. הסיבה לכך הנה שברגע שמתכנן העביר שרטוט לייצרן, השרטוט הופך למסמך משפטי, דהיינו, כאשר היצרן יספק את החלקים שייצר לפי אותו השרטוט, זה המסמך שיקבע אם הסטיות בין כוונת המתכנן לחלקים בפועל הן באחריות היצרן (לא עמד בדרישות), או שהדרישות שהגדיר המזמין אינן עונות לצורך (היצרן עמד בדרישות). לכן כאשר שרטוט מופץ ליצרן אין לערוך בו שינויים, ולו הקטנים ביותר.
כל תורת ה PDM מושתתת על הנקודה הזו. שאר היכולות מוכוונות לייעול העבודה בתוך הארגון כך שהשרטוט המועבר לייצור יהיה כמה שיותר איכותי וזריז.
שיתוף המידע
הצורך לייעל את שיתוף המידע בין המתכננים גדל מאוד ככל שיותר אנשים מעורבים בתהליך.
הרובד הראשון הוא היכולת להעביר את פריט המידע הנכון לאיש הנכון בזמן הנכון.
הרובד השני הוא מתן התראות על עדכונים לאנשים שונים המשתפים את אותו המידע.
ואילו הרובד השלישי כולל מניעת מצב שעדכון במקום אחד ידרוס את העדכון במקום אחר (מנגנון check out – check in)
אוטומציה וחוקיות
בנקודה זו קיימת שונות מאוד גדולה בין המערכות הקיימות בשוק. חלק מן המערכות מאוד מצומצמות ביכולות אלו, וחלקן מציעות עושר פונקציונאלי עצום.
רכיב זה הוא מרכזי בזמן ההחלטה להשקיע במערכת כזו. מצד אחד, המערכות הפשוטות זולות יותר, אך חוסר היעילות והטעויות גדולים. ומן הצד השני, מערכת מורכבת ומשוכללת עולה יותר, אך החיסכון בעלויות התפעול משמעותי.
בהיבט החוקיות, המערכות מאפשרות הגדרת תהליכים ונהלי עבודה שהמערכת כופה על המשתמשים, משלימה אוטומטית חלק מהפעולות כך שיענו על הגדרות העבודה, כמו מילוי שדות, קישור קבצים, הודעות והתראות, חתימות ואישורים אלקטרוניים, ומונעת הגדרת מידע “לא חוקי” לפי ההגדרה המקומית.
בהיבט האוטומציה, ישנן שתי מטרות מרכזיות:
- ייעול העבודה, כך שהמתכנן יוכל להקדיש יותר זמן וקשב לעבודת תכן, וכך כל שאר בעלי התפקידים כל אחד בתחומו.
- מניעת טעויות, קשה לכמת נקודה זו, אך כל ארגון יכול להעיד על העלויות העצומות שיש לטעויות בתהליך.
מחוץ לתוכנות התיב”ם
הפעלת תהליכים, קישורים לתוכנות נוספות, בדיקות וביצוע אוטומטי של פעולות הנגזרות מהמידע הקיים הוא חלק חשוב, לרוב כולל מידע המגיע ממערכות שונות, ודורש יכולות שאינן קשורות למערכות יוצרות המידע עצמן.
בתוך תוכנות התיב”ם
היכולת להתחבר למידע המיוצר בתוכנות התיב”ם, להבין אותו, להשתמש בו ואף לבצע שינויים בתוך התוכנות השונות דורש רמה טכנולוגית גבוהה ומחייב רכיב מקשר שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין ספקי התוכנה שלעיתים הם מתחרים עסקיים.
יכולת זו מביאה לקפיצת מדרגה ברמת ייעול העבודה ומניעת טעויות, אך כרוכה בתחזוקה מתמדת של הרכיב המקשר, כיוון שלאורך זמן משודרגות הגרסאות של התוכנות, מערכות ההפעלה, בסיסי הנתונים, החומרה והיכולות (features).
ספקי המערכות המציעות יכולות אלה מתחייבות להציע רכיבי חיבור לאורך זמן. בכל פעם שעושים פרויקט שדרוג חייבים להרכיב את פאזל של התאמת גרסאות בין התוכנות והחומרה בשימוש.
סיכום
- PDM הנו הרכיב המרכזי של מערכות ה-PLM ומיושם כמעט בכל ההתקנות.
- במרבית האתרים הוא הרכיב שסביבו מתרחשת רוב הפעילות ובחלקם הרכיב היחיד.
- יישום שלו הוכיח את נחיצותו ואת תרומתו העצומה לעבודה השוטפת.
- בעבודה בתיב”ם, במיוחד במקומות בהם הרבה משתמשים, עלויות חוסר היעילות הן עצומות והשקעה במערכות משוכללות מוכיחה את עצמה זה יותר מעשור.
* הכותב הנו ראש תחום PLM במטריקס – המשווקת את Windchill, מערכת ה-PLM המובילה בעולם.
