נדמה שהיום הכל מתחבר לאינטרנט. הסמארטפון, הטלוויזיה, מערכת הרמזורים, המזגן ואפילו המכונית.
גם התעשייה מתחברת אט-אט לאינטרנט והופכת להיות יעילה יותר, מחוברת יותר וחכמה הרבה יותר. כל זאת בזכות טכנולוגיות תעשייתיות מתקדמות המאפשרות צפייה בתהליכים, מוצרים וקווי ייצור בזמן אמת וחשוב לא פחות, חיזוי תובנות עסקיות וצפי עתידי.
המהפכה התעשייתית הרביעית
במאה השמונה-עשרה התרחשה המהפכה התעשייתית הראשונה. המצאת מנוע הקיטור קידמה את התעשייה המסורתית שנות דור, הביאה לעולם את הרכבת וייתרה את השימוש בבעלי חיים לטובת כח-ייצור.
במאה התשע-עשרה התרחשה המהפכה התעשייתית השנייה בה הומצאו החשמל, הטלגרף, הנורה החשמלית וקווי הייצור ההמוני. במאה העשרים התקיימה מהפכת המחשוב, האוטומציה ומערכות המידע והעולם עבר בהדרגה מעבודה ידנית לממוחשבת.
כיום אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה תעשייתית רביעית. מהפכה שקטה וחכמה המחברת את התעשייה לאינטרנט תוך שילוב סייבר, מחשוב ענן, ביג דאטה, למידת מכונה ועוד. המהפכה התעשייתית הרביעית נסמכת על טכנולוגיית ה-IoT (האינטרנט של הדברים) הופכת להיות זמינה ולהשתלב בכל קו ייצור, בכל מערכת, תהליך או מוצר – ביתי או תעשייתי, על הארץ ובחלל. ומה זה אומר בעצם? העולם הופך לחכם הרבה יותר. המכשירים מספקים מידע כמותי מהשטח. המידע מעובד ומזוקק והופך לתובנות עסקיות איכותיות. כל מכשיר וכל מוצר המחוברים לאינטרנט, מאפשרים לעסקים להיות טובים יותר, חריפים יותר והרבה יותר מתוחכמים ויעילים.
האינטרנט של כל הדברים
המגמה כיום היא חיבור כל מוצר או אביזר, ברהיטים, ברכבים ובכבישים. גם השמיים אינם הגבול, מכיוון שהאינטרנט של הדברים תופס את מקומו גם במטוסים ובמעבורות חלל. הציבור רוצה חיבוריות וקישוריות. התעשייה מעוניינת בחסכון בעלויות ואילו המגזר העסקי מחפש תובנות כלכליות וחיזוי נתונים עתידיים. האינטרנט של הדברים מספק את כולם ובשפע. כאשר ניגשים למסע אל האינטרנט של הדברים, חשוב מאוד להגדיר מספר מאפיינים בסיסיים: מהי הבעיה העסקית אותה רוצים לפתור ? היכן הכאבים של הארגון ? מה ארצה לקבל בסוף התהליך ? למה ייחשב פרויקט מוצלח ?
לאחר ההגדרות הראשוניות, ניתן יהיה לגשת לתהליך הוכחת היתכנות (P.O.C) אשר יכלול איסוף נתונים מהשטח, קישור הנתונים לשרת, אחסון הנתונים, עיבוד וזיקוק, תצוגה ואפילו חיזוי נתונים עתידיים.
מימוש טכנולוגיית “האינטרנט של הדברים” ניתן לביצוע באמצעות פלטפורמות IoT המיוצרות ע”י יצרני התוכנה הגדולים בעולם ומספקות פתרונות IoT מקצה לקצה. אוספות ומנתחות נתונים ומייצרות תובנות עסקיות ואף חיזוי נתונים עתידיים. מערכות אלה ברוב המקרים נהנות מזמינות ורמת אבטחה גבוהות ביותר.
פתרונות הניתנים למימוש ע”י טכנולוגיות IoT
האינטרנט של הדברים יכול להופיע כאמור כמעט בכל מוצר או מערכת. במפעלי ייצור, ה-IoT מתחבר כבר היום אל קו הייצור. מנטר, מאזין, מונה ועוקב אחר כל תהליך, כל מוצר העובר על גבי פס הייצור ומספק תובנות בזמן אמיתי. מערכות IoT מתקדמות מסוגלות גם לצפות את הנולד ובכך לסייע למנהל החברה לייעל את מוצריו, לתכנן כח אדם בצורה מיטבית, לשפר את השירותים אותם הוא מספק, לחזות ביקושים ולהתאים רמות מלאי והכי חשוב, להבין טוב יותר מהם הדרישות והביקושים של הצרכן.
משיחותיי עם מנכ”לי מפעלים יצרניים, עולה חשש מפרויקט ארוך ומייגע. במשרדם הם מספרים לי על פרויקטי ERP שבוצעו במפעלם לפני עשור ולקח שנים רבות עד לסיומם המלא (ויש כאלה שלא הסתיימו עד היום).
מתחילים עם קבוצת מכונות קטנה ולא עם מפעל מלא. רק לאחר השגת התוצאות הרצויות מתקדמים קדימה.
בפרויקטי Industry 4.0 המתבססים על טכנולוגיות PTC, היישום קל ומהיר ואורך שבועות ולא חודשים. חושבים בגדול ומתחילים בקטן.
INDUSTRY 4.0: תעשיה חכמה – כאן ועכשיו!
האם הייצור התעשייתי אבד לתמיד לטובת המזרח הרחוק, או שהוא מחשב מסלול מחדש וחוזר למערב תודות לאוטומציה של תהליכי הייצור ? על שאלה זו ועוד רבות ידונו מיטב המוחות בכנס השנתי המרכזי של מגזרי הייצור בישראל, שיתקיים ביום חמישי ה-11/10 בלאגו ראשל”צ בהפקת “אנשים ומחשבים”. בכנס ייקחו חלק התאחדות התעשיינים, איגוד התעשייה הקיבוצית, וגורמים בכירים במשרד הכלכלה והתעשייה.
